הקרן למורשת הכותל המערבי

לוח עברי - העמוד לא נמצא

פרשת פקודי ה'תשס"ח
בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

ויברך אותם משה

"אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה עבודת הלוים ביד איתמר בן אהרון הכהן". פרשת פקודי המסיימת את ספר שמות חותמת גם את חמש הפרשיות בהן נצטוו ישראל על מלאכת המשכן. בה יש דין וחשבון של משה רבנו על תרומות המשכן והמלאכות שנעשו עם תרומות אלו, וברכתו: "יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם"...

פרשת שמיני ה'תשסח

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת שמיני

בפרשתינו מסופר על מיתת שני בני אהרון- נדב ואביהו. אסון כבד אשר פקד את אהרון הכהן בעת חנוכת המשכן, וכל בית ישראל בכו את השריפה אשר ה'. 

בעקבות כך, לא אכלו אהרון ובניו הנותרים את שעיר החטאת של ראש חודש, וכך נאמר: "ואת שעיר החטאת דרוש דרש משה והנה שורף, ויקצוף על אלעזר ועל איתמר בני אהרון הנותרים לאמור, מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקודש"?

 



פרשת תזריע ה'תשס"ח

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ

רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת תזריע
כח הנתינה

פרשת תזריע עוסקת בשני נושאים שנראים שאינם קשורים האחד לשני אולי אף סותרים האחד את השני.

הפרשה פותחת בדינים הקשורים לשמחה ואושר, "אשה כי תזריע וילדה זכר – ואם נקבה תלד", אין שמחה גדולה מזו כאשר הורים זוכים בעזהי"ת להביא ילד נוסף לעולם. והנה מיד בצמוד לפרשה זו אנו קוראים על פרשת נגע הצרעת הבא בעקבות מעשה של לשון הרע. פצע בגוף ובנפש, התנתקות חברתית ופגיעה עמוקה ברוחו של האדם, פרשה שהיא ההפך של שמחה, יש להבין איזה קשר יש בין פרשיות אלה?  כתיבתן האחת בסמוך לחברתה ודאי שבאה ללמדנו על קשר ומשמעות משותפת שיש להן.



פרשת מצורע ה'תשס"ח

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת מצורע
תורת המצורע

עונשו של המצורע קשה מאוד "והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה, וטמא טמא יקרא... בדד ישב מחוץ למחנה מושבו". עונש זה אינו מספיק! הלכות טהרה מפורשים נקבעו למצורע, עד שסדר זה הוגדר בתורה "תורת המצורע" , כי תכלית עונשו הוא לטהר את פיו ולתקן את מעשיו, ועל כן נקבע לו סדר תשובה וחרטה.



פרשת "אחרי מות"- פסח תשס"ח

בס"ד


הרב שמואל רבינוביץ


פסח תשס"ח
הגאולה הרוחנית


בפתח תשובתו של האב על שאלות הבן אנו מכריזים "ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים". מפרשי ההגדה התקשו להבין פיסקה זו, מנין לנו הביטחון שעדיין היינו נותרים עד עצם היום הזה משועבדים לפרעה במצרים, אולי פרעה היה מתרצה לבסוף להוציאנו משם? שמא היו נוצרות סיבות אחרות שיגרמו שנצא משם? ובכלל אנו הרי יודעים כי במציאות של זמנינו אין כמעט כיום מושג של עבדות?



 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 
לקבלת מידע ועדכונים מהכותל המערבי: